כשאשמה כבדה תגיע ולא תוותר
תמרה לא תוכל לברוח יותר.
לפחות לא מעצמה.
מפתח אפס/אביגיל לנדא-סקירה
במרכז הסיפור תמרה.
חיה בין טרגדיית ילדות ויתמות מהירה.
לאחריות ופיקחות של מבוגרת.
נעה בין טיפול בילדות הפנימיה
לדילוג על פחדים ושברים
ולא מעזה לקרוא להם בשם.
אבל כשאשמה כבדה תגיע ולא תוותר
תמרה לא תוכל לברוח יותר.
לפחות לא מעצמה.
מבעד לשברים נכיר את
בטי רייגן,
אדריכלית מוכשרת מושא לקנאה.
נתאכזב יחד מצביעות חברית,
נברח איתה לקצה העולם
כדי לגלות עולם טהור יותר.
ונתרגש מ- פרומא,
נשמה חדשה.
מיוחדת.
יחד עם אמא אורדנטליך,
שולמית אחת עקשנית.
תוקתוק מיוחד במיוחד
ואפילו סימה.
נשמח בסוף -
כי תמרה אכן
הצליחה לומר - הן.
אהבתי
את דמותה של תמרה
שבקלות הייתה יכולה להיות
עוד דמות "חינוכית",
אבל יוצאת כל כך חיה,
עם סתירות, טעויות ורגעים
שבא לך לחבק אותה.
אם כי לפעמים לא באמת הבנתי
מה מפריע לה פשוט - להתחתן.
(זו נקודה שבאמת נבלעה יחסית
ולדעתי הייתה צריכה הרחבה)
מילה על הכתיבה-
הכתיבה עדינה,
ללא יומרות או משחקי מילים.
כי לפעמים יש כח דווקא
בכתיבה פשוטה ובגובה עניים.
וכאן זה היה מצויין.
ושירת את הסיפור באופן מעולה.
מילה על הכריכה-
היא בדיוק מהסוג שמצליח לספר
עוד לפני שפותחים את הדף הראשון.
נעליים רטובות, בקבוק זכוכית,
קאפ־קייק צבעוני כמעט לא שייך .
על רקע לילי כהה,
עם אזכור לשריפה ואש מאחור.
השילוב הזה -
תמים ומאיים, ילדותי וקטסטרופלי -
יוצר הרגשה של דיסוננס,
שהיא גם הלב של הספר עצמו:
מתיקות מול שבר, חלום מול מציאות קשה
כמה דברים שפחות עבדו לי:
ארך לספר מעט זמן להתניע,
אבל ברגע שהבנתי מה קורה בו, הוא זרם טוב.
וכן, היו מקומות שהרגשתי שהעלילה מתארכת,
ושאפשר היה לקצר חלק מהמעברים.
ולדעתי לא כל קו עלילתי קיבל סגירה מלאה,
והיו דמויות שנותרו תלויות באוויר.
אבל בשורה התחתונה -
זהו ספר שנכנס ללב.
הוא מספר סיפור של כאב ויתמות,
של אחיזה ושל שחרור,
והצליח להשאיר אותי
עם מחשבות הרבה אחרי הקריאה
ממליצה!
415 עמ' כריכה רכה, 70 ש''ח
הוצאת 'יפה נוף' מבוגרים
קראת את הספר? יש לך מה להוסיף?
נשמח לקרא אותך בתגובות:)