כשהייתי גננת
אהבתי את הילדות בכל ליבי.
בוקר אחד,
אבא של רותי הגיע איתה לגן
וסיפר שהיום היא לא רצתה לבוא.
אימון אומנותי לאימהות וצוותות חינוך באמצעות תכניות סדנאות ותוכן.
כשהייתי גננת
אהבתי את הילדות בכל ליבי.
בוקר אחד,
אבא של רותי הגיע איתה לגן
וסיפר שהיום היא לא רצתה לבוא.
דווקא רותי?
הילדה החייכנית והחברמנית?
מה התברר?
שאמרתי לה יום קודם:
את כזו מתוקה
שאני רוצה לאכול אותך.
איזה פחד...
חיבקתי אותה
והבטחתי לה שהכל יהיה בסדר :)
לטוב ולמוטב.
לפעמים אנחנו פולטות אותן בלי לשים לב,
ולפעמים אנחנו חוסכות בהן
כי אנחנו לא זוכרות
כמה שהן יכולות לבנות עולמות,
במיוחד של הילדים היקרים
שאנחנו כ"כ רוצות בטובתם.
לתת מחמאות עם ערך.
לחפש את ההזדמנות
ואת הרגע שאת מחוברת,
ולומר לילד משפט בונה. מאיר.
שיוכיח לו ששמת לב למאמץ שלו,
לתכונות הטובות שלו,
ויחזק לו את האמון בעצמו.
"ראיתי היום שויתרת,
זה סימן שיש לך לב טוב".
"איך את מרכיבה יפה את הפזל,
יש לך המון סבלנות"
"אני בטוחה שכל המלאכים
הקשיבו עכשיו לברכה שלך".
אז אחרי 18 שנים יפות כגננת
עם נשמות טהורות ומלאות קסם,
היום אני מאמנת אישית
ומעבירה תכניות וסדנאות לאימהות
שרוצות להיות ולהרגיש יותר מחוברות,
לעצמן, לילדים, ולקב"ה.
אשתדל לתת לך פה טיפים וכלים
כדי שנתקדם יחד לכיוון היעד הנכסף...
אז התחלנו עם כח הדיבור
ואני מזמינה אותך לחשוב דקה
כמה הילדים שלך מיוחדים,
כמה מילים טובות מגיעות להם,
למי את הולכת לפרגן ראשון
ומה את רוצה כבר לומר לו...
תשתפי אותי?
נ.ב. צרפתי לך גם דף תואם לילדים.