ויש ספרים שנשארים איתי בלב, במחשבה.
מסתובבים והולכים איתי עוד, ועוד קצת, ואז עוד.
כי אמנם סגרתי כריכה אבל משהו בי נפתח בזכותם.
לפני כמה שנים קראתי ספר.
לא היה בו סיפור דרמטי במיוחד, אפילו לא עלילה כבירה.
אבל הייתה בו אמת. אמת שקטה.
היא מצאה בתוכי מקום.
מאז אני מוצאת את עצמי חוזרת אליו ללקט עוד כמה פיסות של יופי אמיתי.
ואם תשאלנה אותי מה אני זוכרת מהספר-
זאת לא תהיה העלילה.
זו תהיה ההרגשה.
הצורה שבה הספר גרם לי לחשוב שונה, להסתכל אחרת,
לפעמים גם לחזור בי ממשהו שחשבתי שאני בטוחה בו.
וככה, דווקא הספרים השקטים, הקטנים,
אלו שאף אחד לא מדבר עליהם יותר מידי.
הם אלה שנשארים ומלווים עמוק מבפנים.

אז לכבוד הפוסט הראשון שלי כאן -
אני לא רוצה להמליץ
(יהיו המלצות, מבטיחה😊 אבל לא היום)
רק לשאול:
מהו הספר שנשאר איתך?
זה שנגע, וגרם לך לחזור אליו שוב.

אשמח לקרא אתכן
ואולי ניצור יחד רשימה של ספרים שלא נגמרים אף פעם.